חלק ממערך בדיקות המטוס לפני טיסה כולל ניקוז דלק על מנת לודא שאין בו מזהמים. המזהם הנפוץ ביותר שאפשר למצוא במיכלי הדלק הוא מים. מכיוון שאטימת מיכלי הדלק אינה מושלמת, מחזה נפוץ הוא מציאת מים במיכלי הדלק.
בתולדות התעופה ידועים מקרים רבים של כשל מנוע בגלל נוכחות רבה מידי של מים בדלק. עובדה זו כשלעצמה מרמזת על כך שלא תמיד מצליחים לזהות נוכחות של מים בדלק. מטרת תדריך זה היא לספק קריטריונים ברורים וחד משמעיים לסוגיה של האם יש מים בדלק.
למרות שדלק עלול להזדהם מחומרים אחרים, תדריך זה יתמקד אך ורק בזיהום על ידי מים, שהוא הנפוץ ביותר.
כאשר משתמשים בכוסית הניקוד ומוציאים כמות קטנה של דלק מתחתית המיכל, זה אמור לספק לנו מענה מה מכילה הדגימה שבידינו. קיימות שלוש אפשרויות:
1. דלק בלבד
2. מים בלבד
3. תערובת של מים ודלק
אם מדובר בתערובת של מים ודלק, זה די קל לזיהוי. המים שוקעים מיד ונוצרות שתי שכבות ברורות שקל להבחין בקו הגבול ביניהן. אבל מה קורה אם יש רק מים או רק דלק? האם גם אז קל להבחין?
קיימות שתי שיטות מקובלות להחלטה האם הנוזל שבידי הוא מים או דלק. האחת הרחה של הכוסית והשניה התבוננות בנוזל ובצבעו. כאשר מריחים כוסית ניקוז הקיימת בשימוש יומיומי, ריח הדלק ניכר ממנה, בין אם היא מכילה דלק ובין אם היא מכילה מים או ריקה. הסיבה לכך היא שמרוב שימוש הכוסית בעצמה ספגה את ריח הדלק. מכאן שקבלת החלטה על סמך ריח היא דבר מסוכן ועלול להוביל למסקנות שגויות. מה שכן אפשר ומומלץ לעשות זה לטבול את האצבע ולהריח את האצבע. אם זה דלק, ריח הדלק יורגש היטב על האצבע וכן האידוי ממנה יהיה מהיר מה שיגרום לתחושת קירור.
האפשרות השניה היא התבוננות בנוזל ובצבעו. אכן הדלק נראה אחרת מהמים. יש לו צבע כחלחל בניגוד למים שהם שקופים. אך צבע הדלק אינו מספיק בולט עד כדי כך שניתן להבחין בו גם ללא יחוס להשוואה. לפיכך, קבלת החלטה על סמך צבע גם היא בעייתית. אז מה עושים?
קיימות שתי שיטות נוספות לזיהוי ודאי האם מדובר במים או בדלק. שתי השיטות עובדות תמיד ללא סיכוי לטעויות. אז מהן?
השיטה היא מאוד פשוטה. מלא את הכוסית על ידי ניקוז ואז הוסף קצת מים לנוזל שבכוסית. אם הכוסית היתה מלאה במים, היא תישאר להכיל מים בלבד ואז אפשר יהיה לראות בה שכבה אחידה של נוזל אחד. לעומת זאת, אם היה בה רק דלק, הרי שתוספת מים תגרום להיווצרות שתי שכבות ברורות.
1. מלא את כוסית הניקוז על ידי ניקוז המיכל וודא שהנוזל אחיד המורכב משיכבה אחת אחידה בלבד.
2. הוסף מים לכוסית.
3. התבונן בכוסית. אם אתה מבחין בשתי שכבות, הנוזל שניקזת הוא דלק. אחרת זה מים.
אבל מה קורה אם אין ברשותי בקבוק מים? כאן באה השיטה השניה.
דלק ומים מתפזרים באופן מאוד שונה על פני הקרקע. הדלק מתפשט באופן אחיד, יוצר שכבה דקה של עיגול סימטרי למדי ההולך וגדל. לעומת זאת, המים נוטים לשמור על נפחם ולכן נראה שכבה הרבה יותר עבה, שאינה מתאדה בקלות, אינה מתפשטת בצורה סימטרית ולכן השלולית הנוצרת לא תהיה בצורת עיגול.
1. מלא את כוסית הניקוז על ידי ניקוז המיכל וודא שהנוזל אחיד המורכב משיכבה אחת אחידה בלבד.
2. שפוך את הנוזל על הקרקע תוך התבוננות בתהליך.
3. אם אתה מבחין בשכבה דקה, מתפשטת מהר בצורת עיגול, הרי זה דלק. אם השלולית נשמרת בשטח קטן יחסית שצורתו לא עיגול ושומרת על עובי, גם לאחר כמה דקות, זה מים.
אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים. על אחת כמה וכמה סרטון וידאו. אז פשוט תתבוננו בעצמכם איך הדברים נראים בשטח. צפייה מהנה ושתהיינה לכם טיסות בטוחות ללא מים בדלק.
אם הסרטון לא עובד, לחץ כאן.