תדריך שינוי מהירות בטיסה

By Dror Pilot

מטרת שינוי מהירות

להתאים את מהירות הטיסה לפי הצרכים ולשפר את מיומנות השליטה במטוס במעבר בין מהירויות שונות ובמהירויות נמוכות בפרט, תוך שימת דגש על תחום הניהוג ההפוך.

רקע טכני

תרגיל שינוי מהירות הוא מעבר מטיסה ישרה ואופקית במהירות שיוט לטיסה במהירות נמוכה יותר וחזרה לטיסה ישרה ואופקית במהירות שיוט. למעשה, אנו נרצה להגיע למיומנות של הטסת המטוס בטיסה ישרה ואופקית במהירות כלשהי מעל מהירות ההזדקרות ומתחת למהירות השיוט.

טיסה במהירות נמוכה

בציור 1 ניתן לראות שבטיסה ישרה ואופקית כח העילוי מאזן את כח המשקל וכח הדחף מאזן את כח הגרר. כאשר טסים בזוית התקפה קבועה ומקטינים את המהירות, כח העילוי קטן. בכדי לשמר את איזון הכוחות, יש להגדיל את כח העילוי לערכו המקורי. זה ניתן, עד גבול מסוים, ע"י הגדלת מקדם העילוי שניתן להגדלה ע"י הגדלת זוית התקפה. לפיכך, טיסה במהירות נמוכה מחייבת זוית התקפה גבוהה. ככל שהמהירות נמוכה יותר, זוית ההתקפה גבוהה יותר. ניתן לרדת במהירות עד שמגיעים לזוית ההתקפה המקסימלית האפשרית שהיא גם זוית ההזדקרות. המהירות שבה מגיעים לזוית זו היא מהירות ההזדקרות.

ציור 1 - תיאור הכוחות הפועלים על המטוס בזמן טיסה ישרה ואופקית

השפעת הגאים במהירות נמוכה

כפי שראינו בסעיף ‏הקודם, בכדי לטוס במהירות נמוכה יש לשמור על זוית התקפה גבוהה. בזוית התקפה גבוהה, אפקט ה – P-Factor הגורם לסבסוב המטוס שמאלה נהיה משמעותי. אפקט זה, הנוצר כתוצאה מהבדלי כח הדחף של הלהב היורדת והלהב העולה בפרופלור, גורם לסבסוב שמאלה ההולך ומתחזק ככל שזוית ההתקפה גדלה וסל"ד הפרופלור גדל. לכן, נצפה לצורך בלחץ ניכר של רגל ימין על דוושה ימין על מנת לשמור כיוון בטיסה במהירות נמוכה.

תחום הניהוג ההפוך

בציור 2, ניתן לראות שכח המנוע הדרוש להחזיק מטוס בטיסה ישרה ואופקית, בתחום המהירויות הנמוך ממהירות מינימום גרר, הולך וגדל ככל שהמהירות יורדת. זאת בניגוד לאינטואיציה (המוכרת לנו מתחום המכוניות) ובניגוד לתחום המהירויות שמעל מהירות מינימום גרר, שם נדרש יותר כח מנוע ככל שהמהירות עולה. לפיכך, בהקטנת מהירות, כאשר המהירות ירדה מתחת למהירות מינימום גרר והתקרבה למהירות המבוקשת (5 קשר מעליה), נוסיף כח מנוע גדול יותר עבור מהירויות קטנות יותר: כ – 1900 סל"ד למהירות 50 קשר, 2100 סל"ד למהירות 40 קשר וכו'.

ציור 2 - הספק דרוש במהירויות טיסה שונות

שליטה במהירות ובגובה

הדרך הנכונה לשלוט במטוס בתחום המהירויות הנמוכות היא להפריד את השליטה בגובה ואת השליטה במהירות באופן הבא:

• גובה נשלט ע"י כח מנוע.
• מהירות נשלטת ע"י מצב אף.

אם נראה שאיבדנו גובה, נוסיף כח מנוע. אם נראה שעלינו בגובה, נוריד כח מנוע.

אם נראה שאיבדנו מהירות, נוריד אף. אם נראה שעלינו במהירות, נרים אף.

שיטת העבודה

הקטנת מהירות ממהירות שיוט למהירות 50 קשר

• תדריך: הקטנת מהירות ל – 50 קשר, שמירת גובה 1500 רגל, בכיוון הנוכחי תוך שימוש ב – 20 מעלות מדפים.
• אויר חם למאייד.
• מנוע ל – 1700 סל"ד תוך הכנסת רגל שמאל.
• מחזיקים אף לשמירת גובה.
• לאחר שנבנה לחץ ניכר בהחזקת הסטיק, מהירות ירדה לקשת הלבנה, הורדת מדפים ל – 10 מעלות.
• לאחר שנבנה לחץ ניכר בהחזקת הסטיק, הורדת מדפים ל – 20 מעלות.
• במהירות 5 קשר מעל המהירות הסופית המבוקשת, הוספת כח מנוע לאזור 1900 סל"ד, תוך הכנסת רגל ימין.
• קיזוז לפי הצורך.
• תיקון גובה ע"י כח מנוע. תיקון מהירות ע"י מצב אף.

הגדלת מהירות ממהירות 50 קשר למהירות שיוט

• תדריך: הגדלת מהירות למהירות שיוט, שמירת גובה 1500 רגל, בכיוון הנוכחי תוך הרמת מדפים.
• אויר קר למאייד.
• מנוע לכח מלא תוך הכנסת רגל ימין.
• מחזיקים אף לשמירת גובה.
• במהירות מעל 55, הרמת מדפים ל – 10 מעלות.
• במהירות מעל 65 קשר, הרמת מדפים.
• במהירות מעל 80 קשר, הורדת כח מנוע ל – 2300 סל"ד.
• קיזוז לפי הצורך.

הקטנת מהירות ממהירות שיוט למהירות 60 קשר

כמו הקטנת מהירות ל – 50 קשר, אלא שמשתמשים ב – 10 מעלות מדפים ובכח מנוע נמוך יותר.

הקטנת מהירות ממהירות שיוט למהירות 40 קשר

כמו הקטנת מהירות ל – 50 קשר, אלא שמשתמשים ב – 30 מעלות מדפים (שלב נוסף של הורדת מדפים עקב לחץ גבוה על הסטיק) ובכח מנוע גבוה יותר.

הגדלת מהירות ממהירות 40 קשר או 60 קשר למהירות שיוט

כמו הגדלת מהירות מ – 50 קשר למהירות שיוט, כאשר הרמת המדפים מתבצעת לפי הקריטריונים הבאים:

• מ – 30 מעלות ל – 20 מעלות: מיידית.
• מ – 20 מעלות ל – 10 מעלות: מעל מהירות 55 קשר.
• מ – 10 מעלות ל – 0 מעלות: מעל מהירות 65 קשר.

פניות במהירות נמוכה

• הוספת 100 סל"ד תוך כדי גלגול לעד 10 מעלות הטייה.
• שימוש בהגה כיוון בעיקר ומעט שימוש במאזנות בכדי למנוע הזדקרות של הכנף העולה תוך הקפדה על פניה מתואמת ללא החלקה. הדבר אפשרי ע"י תנועות עדינות של המאזנות ושל הגה הכיוון.
• הוספת 500 רגל לגובה התרגול לצורכי בטיחות.

בטיחות

• כל התרגול יבוצע בגובה 1500 רגל מעפ"ש לפחות. אם מתכננים פניות במהירות נמוכה, נוסיף 500 רגל נוספים.
• יש לשים לב לגבולות האזור. מומלץ לחבר שני אזורים.

שגיאות אופייניות

• אי הצלחה בישום שליטה בגובה עם המנוע ושליטה במהירות עם מצבי אף.
• קושי בשמירת כיוון. הדרך להקל על החניך בעניין הזה היא לבחור נקודת יחוס רחוקה וגבוהה, למשל ענן. אם בכל זאת החניך מתקשה, ניתן עוד להקל עליו ע"י זה שהמדריך לוקח על עצמו את שמירת הכיוון.
• הטסת מכשירים.
• אובדן או צבירת גובה.
• אי שמירה על גבולות האזור.
• עומס יתר באופן כללי. הפתרון הוא שהמדריך לוקח על עצמו אחריות. מעבר לכך ניתן לבקש מהחניך שרק ינחה והמדריך יבצע ובהמשך שהמדריך ינחה והחניך יבצע.